<h1>שבלי הלקט הקצר דין חרם ותקנת קהל סימן מ"ט</h1>
<h2>דף טז.</h2>
ועל ענין התקנות שתקנו הקהל ונתנו בו זמן, השיב ר' אביגדור כהן צדק, כי אין צריך הפרה, שהנדר על תנאי שצריך הפרה דווקא לענין להרע או להטיב, ובדבר הרשות, אבל לענין זה לא, וגם אם עשו תנאי בתקנותיהם שיבטלום זקנים, או יותר או פחות, הכל לפי תנאותיהם בין בזה בין בזה אין צריך קבוץ והפרה כי אם כפי תנאותיהם. ואחי רבי צדקיה בר בנימין שאל לר' אביגדור, אם הקהל מקיימין דבר בברכה בלא זמן ובלא תנאי, ואחרי כן נתחרטו, אם יכולין להפר הדבר ולבטלו, ובאיזו ענין. והשיב לו, כי כל דבר שבמנין צריך מנין אחר לבטלו ולהתירו ולכל הפחות טוט אסור וטוט שרי, פי' לתקוע בשופר טו טו אוסר וגם מתיר, ויפירו בהסכמת גדולי הקהל ויאמרו בדבר זה אין אנו יכולין לעמוד, יהא מופר ומבוטל בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה ודי להם.
